אנשים אשר נפגעו כתוצאה מרשלנות רפואית ומתכוונים לתבוע פיצויים בגין נזקיהם מבצעים לעיתים טעויות אשר עלולות להזיק לתביעתם. להלן יובאו הטעויות אשר חוזרות לעיתים קרובות.
משלוח מכתבים או תלונות לגוף אשר אחראי לרשלנות הרפואית - הרבה נפגעים מרשלנות רפואית סבורים, בתמימות, כי אם יפנו במכתב אל הגורם אשר ביצע את הרשלנות הרפואית ויוכיחו לו כי אכן הטיפול שקיבלו לא היה סביר ונגרם להם נזק בגינו הם יקבלו פיצוי.
רבים מהנפגעים לפיכך שולחים, עוד בטרם פניה לעורך דין, מכתב לקופת החולים, בית החולים או הרופא המטפל מכתב בו הם מפרטים את השתלשלות האירועים, הנזק שנגרם להם ועוד.
מדובר בטעות חמורה שכן בחלק גדול מהמקרים לנפגע לא ידועות כל עובדות המקרה, לא תמיד הוא מודע לחומרת נזקו ולפרטים חשובים נוספים ולעיתים קרובות יש במכתבים אלו אי דיוקים רבים. מכתבים אלו נשמרים לעיתים קרובות בידי הגורם הרפואי ולאחר מכן משמשים בידיו ככלי לניגוח טענות התובע בעת ניהול התביעה ומוטב לפיכך להימנע מלשלוח אותם. אם מכתב זה נשלח בכל זאת חשוב להביא זאת לידיעת עורך הדין אשר יטפל בתיק ולהציג בפניו העתק של המכתב.
פניה לנציב הקבילות במשרד הבריאות בטרם התייעצות עם עו"ד - חלק מנפגעי הרשלנות הרפואית רואים חובה לפנות לנציב הקבילות במשרד הבריאות ולבקש את בדיקתו את נושא פגיעתם. גם במקרה זה תיאור המקרה במכתב ללא איסוף מלוא התיעוד הרפואי ובדיקת נסיבות המקרה בצורה מעמיקה יכול להוות בעיה והמכתב יכול להזיק בהמשך לניהול התיק. מעבר לכך קביעות משרד הבריאות בענייני רשלנות רפואית אינן צפויות תמיד וקביעתו, אף שאינה מחייבת את בית המשפט, עלולה להפריע לניהול התיק בהמשך. מומלץ לפיכך לא לפנות למשרד הבריאות ללא ייעוץ עם עורך דין מנוסה לפני כן.
שיתוף פעולה עם חוקרי חברת הביטוח ?כל עורך דין מנוסה מבקש מלקוחותיו שלא לשתף פעולה עם חוקרי חברת הביטוח ועל אף זאת רבים בכל זאת נופלים בפח ומשתפים פעולה עם החוקרים. רבים משיבים לשאלות החוקרים גם כאשר הם מציגים עצמם כחוקרים מטעם הביטוח ובפרט במקרים בהם החוקרים מנסים לדובב את התובע תחת זהות בדויה בפגישה או בשיחת טלפון. שיתוף פעולה עם חוקר מטעם מחברת הביטוח מוביל במרבית המקרים לנזק לתובע (גם לתובע ישר אשר "אין לו מה להסתיר"!). מומלץ אם כך לא לשתף פעולה עם חוקרים ולהיות זהירים בנוגע לשיחות עם זרים אשר מגלים עניין בנושאים הקשורים לתביעה או לנזק שנגרם.
פניה למומחה רפואי והתחלת טיפול בתיק ללא עורך דין - חלק מן הנפגעים מרשלנות רפואית מבצעים בעצמם, עוד בטרם פניה לעורך דין, פעולות כמו איסוף תיעוד רפואי ולעיתים אף פניה למומחה רפואי לשם קבלת חוות דעת רפואית. מומלץ בטרם ביצוע פעולות אלו להתייעץ עם עורך דין הבקי בתחום. פניה למומחה רפואי אשר אינו המומחה המתאים או אשר חוות הדעת מטעמו בעיתיות יכולה להוביל לבזבוז כספים מיותר ומשמעותי בהכנת התביעה.
את מרבית הטעויות המנויות כאן ואחרות ניתן למנוע באמצעי פשוט של ייעוץ עם עורך דין המנוסה בתחום בטרם נקיטת פעולה וזו למעשה ההמלצה החשובה מכולן.
משלוח מכתבים או תלונות לגוף אשר אחראי לרשלנות הרפואית - הרבה נפגעים מרשלנות רפואית סבורים, בתמימות, כי אם יפנו במכתב אל הגורם אשר ביצע את הרשלנות הרפואית ויוכיחו לו כי אכן הטיפול שקיבלו לא היה סביר ונגרם להם נזק בגינו הם יקבלו פיצוי.
רבים מהנפגעים לפיכך שולחים, עוד בטרם פניה לעורך דין, מכתב לקופת החולים, בית החולים או הרופא המטפל מכתב בו הם מפרטים את השתלשלות האירועים, הנזק שנגרם להם ועוד.
מדובר בטעות חמורה שכן בחלק גדול מהמקרים לנפגע לא ידועות כל עובדות המקרה, לא תמיד הוא מודע לחומרת נזקו ולפרטים חשובים נוספים ולעיתים קרובות יש במכתבים אלו אי דיוקים רבים. מכתבים אלו נשמרים לעיתים קרובות בידי הגורם הרפואי ולאחר מכן משמשים בידיו ככלי לניגוח טענות התובע בעת ניהול התביעה ומוטב לפיכך להימנע מלשלוח אותם. אם מכתב זה נשלח בכל זאת חשוב להביא זאת לידיעת עורך הדין אשר יטפל בתיק ולהציג בפניו העתק של המכתב.
פניה לנציב הקבילות במשרד הבריאות בטרם התייעצות עם עו"ד - חלק מנפגעי הרשלנות הרפואית רואים חובה לפנות לנציב הקבילות במשרד הבריאות ולבקש את בדיקתו את נושא פגיעתם. גם במקרה זה תיאור המקרה במכתב ללא איסוף מלוא התיעוד הרפואי ובדיקת נסיבות המקרה בצורה מעמיקה יכול להוות בעיה והמכתב יכול להזיק בהמשך לניהול התיק. מעבר לכך קביעות משרד הבריאות בענייני רשלנות רפואית אינן צפויות תמיד וקביעתו, אף שאינה מחייבת את בית המשפט, עלולה להפריע לניהול התיק בהמשך. מומלץ לפיכך לא לפנות למשרד הבריאות ללא ייעוץ עם עורך דין מנוסה לפני כן.
שיתוף פעולה עם חוקרי חברת הביטוח ?כל עורך דין מנוסה מבקש מלקוחותיו שלא לשתף פעולה עם חוקרי חברת הביטוח ועל אף זאת רבים בכל זאת נופלים בפח ומשתפים פעולה עם החוקרים. רבים משיבים לשאלות החוקרים גם כאשר הם מציגים עצמם כחוקרים מטעם הביטוח ובפרט במקרים בהם החוקרים מנסים לדובב את התובע תחת זהות בדויה בפגישה או בשיחת טלפון. שיתוף פעולה עם חוקר מטעם מחברת הביטוח מוביל במרבית המקרים לנזק לתובע (גם לתובע ישר אשר "אין לו מה להסתיר"!). מומלץ אם כך לא לשתף פעולה עם חוקרים ולהיות זהירים בנוגע לשיחות עם זרים אשר מגלים עניין בנושאים הקשורים לתביעה או לנזק שנגרם.
פניה למומחה רפואי והתחלת טיפול בתיק ללא עורך דין - חלק מן הנפגעים מרשלנות רפואית מבצעים בעצמם, עוד בטרם פניה לעורך דין, פעולות כמו איסוף תיעוד רפואי ולעיתים אף פניה למומחה רפואי לשם קבלת חוות דעת רפואית. מומלץ בטרם ביצוע פעולות אלו להתייעץ עם עורך דין הבקי בתחום. פניה למומחה רפואי אשר אינו המומחה המתאים או אשר חוות הדעת מטעמו בעיתיות יכולה להוביל לבזבוז כספים מיותר ומשמעותי בהכנת התביעה.
את מרבית הטעויות המנויות כאן ואחרות ניתן למנוע באמצעי פשוט של ייעוץ עם עורך דין המנוסה בתחום בטרם נקיטת פעולה וזו למעשה ההמלצה החשובה מכולן.
הכותב הינו עו"ד העוסק בדיני נזיקין, רשלנות רפואית, תאונות דרכים ותאונות שונות. חבר בועדת רפואה ומשפט של לשכת עורכי הדין, חבר באגודה לרפואה ולמשפט בישראל, בעל השכלה רפואית.
תאונות עבודה
תאונות דרכים
רשלנות רפואית
תאונות עבודה
תאונות דרכים
רשלנות רפואית